זכויות נפגעי עבירה מהוות אבן יסוד במערכת המשפט הישראלית, ומטרתן להבטיח את כבודם, חירותם ופרטיותם של אלו שנפגעו במישרין ממעשה פלילי. לעתים קרובות, עבירה פלילית גורמת לנפגעי עבירה פגיעה גופנית, נפשית ואף כלכלית, העלולה להוביל לטראומה וצלקות מתמשכות, ולעתים אף לשינוי בלתי הפיך במסלול חייהם.
הפוגע יכול להיות אדם זר, אך לעיתים מדובר בקרוב משפחה או מכר, מה שהופך את ההתמודדות למורכבת עוד יותר. הגשת תביעה נגד הפוגע דורשת תעצומות נפש וחוסן, אך היא יכולה לסייע בתהליך השיקום וההחלמה. הפיצוי הכספי, במיוחד, מאפשר לנפגע עבירה לצמצם את הסבל והעוגמה, ולממן טיפולים פסיכולוגיים ורפואיים חיוניים.
חוק זכויות נפגעי עבירה
מתוך הבנה עמוקה של חשיבות הפיצוי וההגנה על זכויות הקורבן, המחוקק הישראלי קיבל בשנת 2001 את חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001. חוק זה קובע באופן מפורש את זכויותיהם של נפגעי עבירה בכל שלבי ההליך הפלילי, ומבטיח להם קבלת אינפורמציה שוטפת ומקיפה על התיק בזמן אמת, ואף מאפשר להם להשמיע את קולם ולהיות חלק מההליך המשפטי, בהתאם לאופי העבירה.
החוק מבוסס על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר מעניק מעמד בכורה לזכויותיו של כל אדם. הוא נחקק לאחר שפסיקת בתי המשפט קבעה שכמו זכויותיו של חשוד, כך גם לנפגע העבירה יש זכויות שיש לעמוד עליהן. לדוגמה, בדנ"פ 3216/95 גנימאת נ' מדינת ישראל נקבע כי "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נושא עימו בשורה חוקתית חקוקה לכל פרט בחברה, אולם בשורה זו נועדה לכל החברה ולא רק לעבריינים בה".
החוק מגדיר באופן רחב מיהו נפגע עבירה: "מי שנפגע במישרין מעבירה וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון". חשוב לציין כי הגדרה זו חלה על כלל תיקי החקירה הנפתחים במשטרת ישראל, גם אם מדובר בתיק שנסגר, בהליך שהסתיים בהסדר טיעון ללא צורך בשמיעת עדים, או בהליך שנוהל והסתיים בזיכוי. במקרים בהם נפגע העבירה נפטר, הפיצוי יכול גם להינתן לעיזבון נפגע העבירה (ליורשים מדרגה ראשונה), כל עוד קיים קשר ישיר בין העבירה לנזק שנגרם. החוק גם מעניק סל זכויות מורחב יותר למי שהם נפגעי עבירות מין ואלימות או עבירות מין ואלימות חמורות, הכוללות אונס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, שוד, סחיטה בכוח או באיומים, תקיפה והתעללות בקטין או חסר ישע ועוד. הבנת זכויות אלו היא קריטית עבור כל נפגע עבירה, ולשם כך, נוצרו מנגנונים שונים המסייעים במימושן.
מידע, זכויות וקבלת החלטות בהליך הפלילי
אחת מזכויות היסוד של נפגע עבירה היא הזכות לקבל מידע מלא ועדכני על מצב התיק ועל זכויותיו לאורך כל ההליך הפלילי. סעיף 8 לחוק זכויות נפגעי עבירה קובע כי נפגע העבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו בכל שלב, ולשם כך הוקמה מערכת מנ"ע (מידע לנפגעי עבירה). מערכת ממוחשבת זו מעבירה לנפגע העבירה (או לעו"ד המייצג אותו) אינפורמציה בזמן אמת על מצב התיק ועל הגורם המטפל בו, וכן שולחת מידע מעודכן לגבי זכות הנפגעים להביע את דעתם במהלך ההליך המשפטי.
המערכת מספקת מידע גם לגבי הליך החקירה וריצוי העונש של החשוד או הנאשם בביצוע העבירה. את המידע ניתן לקבל הן באינטרנט והן בטלפון באמצעות קוד זיהוי וסיסמה, אותם יש לקבל בתחנת המשטרה במעמד הגשת התלונה או בשלבים מתקדמים יותר. הפרטים בתיק מוצגים במערכת מנ"ע תוך 24 שעות מרגע פתיחת התיק, ונשמרים בה כשנתיים מיום סגירתו של התיק. במידה והפוגע הורשע ונידון למאסר, האינפורמציה תישאר במערכת כשנתיים לאחר סיום ריצוי העונש.
מעבר למערכת מנ"ע, הנחיית פרקליט המדינה 14.7, המתווה את מדיניות התביעה לגבי אופן ההתייחסות לנפגעי העבירה, קובעת כי על התביעה לקיים קשר ישיר, ראוי ומכבד עם נפגע העבירה, תוך התחשבות בצרכיו והגנה על פרטיותו, ולוודא כי מתן הזכויות ייעשה בזמן סביר ככל הניתן. כך, למשל, בתיק אלימות במשפחה בו התלוננה אשת החשוד כנגדו ומתנהל הליך מעצר, מצופה מהתביעה כי תעדכן את המתלוננת לאחר כל דיון וכמובן מיד לאחר קביעתם של תנאי שחרור, על מנת שהמתלוננת תוכל להיערך לכך.
החוק מעניק לנפגעי העבירה זכויות שונות, בהתאם לשלב בו מצוי ההליך הפלילי. בעת קבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום או סגירת התיק, באם הוחלט לסגור את התיק, על היחידה החוקרת לשלוח הודעה על ההחלטה שלא להעמיד לדין, מבלי שתצוין עילת הסגירה (פרט לעבירות מין ואלימות לגביהן תצוין עילת הסגירה).
על מנת לברר את עילת הסגירה ניתן לפנות לתחנת המשטרה בה הוגשה התלונה ולקבל את המידע – הדבר חשוב לשם בחינת הגשת ערר בנוגע לסגירת התיק, זכות הקבועה בסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי. במסגרת הגשת הערר, יכול נפגע העבירה לבקש מהיחידה החוקרת להעביר לידיו את חומר החקירה בתיק ואף את הנימוקים לסגירת התיק. בשלב זה, מומלץ לפנות לעורך דין פלילי מומחה המתמחה בייצוג נפגע עבירה, על מנת שיקרא את חומר החקירה ויבחן האם החלטת הסגירה סבירה או שניתן להגיש ערר בו יטען מדוע בהתאם לחומר הראיות יש להגיש כתב אישום בתיק.
הודעה על הגשת כתב אישום וזכות עיון בכתב האישום – נפגע העבירה יקבל עדכון בדבר הגשת כתב האישום על ידי מערכת מנ"ע וכן החוק קובע בסעיף 9 כי נפגע העבירה זכאי ככלל לעיין בכתב האישום שהוגש בלבד ולקבל העתק ממנו, ללא רשימת עדי התביעה, אך אינו זכאי לחומרים נוספים מתיק בית המשפט. יחד עם זאת, הנחיית פרקליט המדינה קובעת כי ניתן למסור העתק מהכרעת הדין וגזר הדין, פרט למקרים בהם יש איסור (כדוגמת הליך שהתנהל בדלתיים סגורות או בבית משפט לנוער). יש מקרים בהם לא תאפשר התביעה קבלת העתק מכתב האישום, למשל בשל סיכון לפגיעה בהליך הפלילי או משיקולים ראייתיים. באופן דומה, בתיקים שנסגרו בעילה של הסדר מותנה, זכאי נפגע העבירה לקבל העתק מההסדר המותנה. בשונה מתיקים שנסגרו ביתר העילות בהם החוק מקנה זכות ערר, בתיקים שנסגרו בעילה של הסדר מותנה אין לנפגע העבירה זכות ערר.
קולו של נפגע העבירה וליווי משפטי מקצועי
החוק מעניק לנפגע העבירה זכות להביע את דעתו במספר צמתים בהליך הפלילי. כך למשל, במקרים בהם התביעה שוקלת לחזור מכתב האישום (שלא בשל התפתחות חדשה שהתרחשה בהליך הפלילי), בעת קיומו של הליך גישור פלילי ובעת החלטה לעכב את ההליכים בתיק. חשוב לציין כי ביחס להסדרי טיעון, החוק לא מחייב את התביעה לקבל את עמדת נפגע העבירה בכלל התיקים, אלא רק בתיקים המסווגים כתיקי מין או אלימות חמורה, אך התביעה במרבית המקרים, פונה לנפגע העבירה על מנת שיביע דעתו בטרם חתימה על הסדר טיעון. הזכות להביע עמדה מאפשרת לנפגע העבירה להשפיע על התוצאה הסופית של ההליך, ולדאוג שקולו יישמע ויובא בחשבון.
לאחר שהורשע נאשם, בשלב טיעוני הצדדים לעונש, ישנן מספר דרכים בהן יכול להישמע קולו של נפגע העבירה: הצהרת נפגע עבירה – סעיף 18 לחוק קובע כי נפגע העבירה יכול להגיש לתביעה הצהרה שתוגש לבית המשפט, בה יכול לפרט בדבר הנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו לו כתוצאה מהעבירה שביצע הנאשם כלפיו. חשוב לדעת כי אם יבחר נפגע העבירה להגיש הצהרה שכזו, להגנה ישנה זכות לזמן את נפגע העבירה לדיון על מנת לחקור אותו בנוגע לאמור בהצהרתו.
תסקיר נפגע עבירה – אם הורשע הנאשם בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק, מעניק חוק סדר הדין הפלילי זכות להגשה של תסקיר בעניינו של נפגע העבירה, אשר ייכתב על ידי עובדת סוציאלית מטעם שירות המבחן (בהסכמתו בלבד). לשם כתיבת התסקיר, תיפגש קצינת המבחן עם נפגע העבירה ולאחר מכן יוגש לבית המשפט תסקיר שיכלול מידע על מצבו של נפגע העבירה ועל הנזק שנגרם לו. בשונה מהצהרת נפגע עבירה, במקרה שהוגש תסקיר לא יכולה ההגנה לדרוש כי נפגע העבירה יתייצב וייחקר בעניינו, אלא מי שתגיע לדיון היא עורכת התסקיר בלבד, קצינת המבחן.
עדות נפגע העבירה לעניין העונש – הפסיקה קבעה כי מדובר בזכות מקבילה להגשת הצהרת נפגע עבירה או תסקיר אודותיו, כך שאלו אינם מבטלים את הזכות של נפגע העבירה להגיע ולהעיד בפני בית המשפט בדבר העבירה שנעברה כלפיו, הנזקים שנגרמו לו והשפעתם על אורח חייו, כך למשל בע"פ 9150/08.
הגנה על זכויות ופרטיות נפגע העבירה
תקנות זכויות נפגעי עבירה נועדו לתת לקורבנות של עבירות פליליות מעמד מיוחד, להגן על כבודם ולאפשר להם מספר רב של זכויות ייחודיות תוך התחשבות במצבם הרגיש והלא פשוט. אחת הזכויות החשובות היא הגנה ממי שמבצע את הפגיעה עצמה או ממקורביו – ניתן למנוע מגע או קשר בין הנאשם לנפגע העבירה, דבר שחשוב במיוחד כאשר הנפגע גר יחד עם הפוגע או בקרבת מקום. במקרים אלה, ניתן לבקש את הרחקת הנאשם מהבית המשותף לפי חוק למניעת אלימות במשפחה. בנוסף, קיימת זכות לשמור על פרטיות נפגע העבירה ולא למסור את פרטיו האישיים לאף אדם, כולל לעורך הדין של הנאשם. זוהי הגנה מהותית המונעת חשיפה מיותרת ופגיעה נוספת.
נפגע העבירה יכול גם להביע את עמדתו ולהתנגד לעסקת טיעון עם הנאשם או לסגירת התיק, וכן להביע את עמדתו בבקשות לחנינה או שחרור מוקדם מהכלא של הנאשם. כמו כן, לנפגע עבירה יש זכות להגיש הצהרה המעידה על הפגיעה בו (נזק גופני, נפשי, כלכלי וכו'), וזכות זו כוללת את השמעת הצהרתו על ידי התובע במהלך המשפט.
במקרים של עבירות אלימות או מין, בית המשפט יכול להורות על עריכת תסקיר קורבן עבירה (בהסכמת הנפגע בלבד) במקרים של עבירות מין, אלימות חמורה והמתה. במסגרת התסקיר, תיערך סקירה על מצבו של נפגע העבירה, והוא יבחן, בין היתר, את הנזק שנגרם, בין אם נפשי, פיזי או משפחתי.
זכות נוספת היא בקשת צו איסור פרסום, צו הנועד למנוע פגיעה בשמו הטוב או בחייו של הנפגע. לבסוף, לנפגע העבירה זכות לתבוע את הפוגע תביעה אזרחית לפיצוי כספי, וכן הוא רשאי לעקוב ולקבל את כל המידע על הליך המשפט באופן שוטף ובזמן אמת באמצעות מערכת מנ"ע, וכך להתעדכן לגבי זכויותיו ולקבל אינפורמציה על התקדמות הטיפול ולדעת מהו השלב של ההליך הפלילי בו הוא מצוי.
חשיבות הייצוג המשפטי המוקדם
חשוב לזכור כי ההליך הפלילי מתנהל בין המדינה לבין הנאשם, כך שהתביעה אינה מייצגת באופן בלעדי את נפגע העבירה. התובע אינו בא כוחו של נפגע העבירה, אלא מדובר באחד מבין מגוון אינטרסים שעומדים לנגד עיני התביעה. לאור זאת, אם הינך נפגע עבירה ואתה רוצה שזכויותיך ישמרו וקולך יישמע בצורה המיטבית, מומלץ כי תיוצג על ידי עורך דין פלילי מומחה המתמחה בייצוג נפגעי עבירה.
ייצוג נפגע עבירה באמצעות עו"ד פלילי המתמחה בייצוג של נפגעי עבירה, כבר בשלבים הראשונים, חשוב ביותר, מפני שהוא יכול להבטיח את השמירה על האינטרסים של הנפגע בצורה הטובה ביותר. לעתים קרובות, התביעה עסוקה יותר בניהול התיק נגד הנאשם או בהשגת עסקת טיעון, ואילו טובת הנפגע, פיצויו ושמירה על זכויותיו אינם תמיד חלק מכך. עורך דין פלילי מיומן יכול לעזור לנפגע עבירה למצות את הזכויות והפיצויים המגיעים לו על פי החוק בישראל.
עורך הדין ילווה את הנפגע ויכין אותו במקרים של עימות עם הפוגע, במהלך מתן עדות במשפט, ויסייע במימוש כל הזכויות המגיעות לו. בתיקים מסוימים, הליווי בהליך הפלילי עלול לקחת זמן ממושך – מרגע התלונה במשטרה, דרך החלטת התביעה על הגשת כתב אישום, תהליך המשפט עצמו, וגם בתקופת המאסר עצמה של הפוגע (כגון הוצאת צו הרחקה, והבעת עמדה בוועדות שחרור וחנינה).
ליווי משפטי מקצועי עבור נפגעי עבירה – עו"ד יניב זוסמן
עו"ד יניב זוסמן מציע ליווי מקיף לנפגעי עבירה, כאשר הוא משתמש בידע שצבר במסגרת עשר שנותיו כתובע משטרתי ובקשרים שיצר לאורך כל שנות עבודתו, על מנת להביא למיצוי זכויותייך. בנוסף, הוא מציע ליווי לאחר סיומו של ההליך הפלילי, אל מול עורך דין שיטפל בהליך אזרחי, כך שנפגע עבירה יקבל מעטפת מלאה, הן בפן הפלילי והן האזרחי, באופן מלא. לכן, פנייה מוקדמת לעורך דין פלילי מומחה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר להבטחת ההגנה המקיפה ביותר על זכויותיך כנפגע עבירה.
מעוניינים בייעוץ משפטי מקצועי בנוגע לזכויות נפגעי עבירה? זקוקים לשירות ייצוג נפגעי עבירה על ידי עו"ד פלילי מנוסה? צרו קשר עוד היום עם עו"ד יניב זוסמן בטלפון 052-5199949. אנחנו נשמח ללוות אתכם ולספק לכם מענה מקצועי.