לאחר שקצין בתחנת המשטרה מחליט לעצור אתכם, החוק קובע שיש להביא אתכם לדיון בפני שופט בתוך 24 שעות לכל ביותר. בדיון, היחידה החוקרת תבקש מהשופט להאריך את המעצר שלכם- מעצר המכונה "מעצר לפני הגשת כתב אישום" וכן "מעצר ימים" בשל היותו מוגבל במספר הימים והוא נועד לאפשר ליחידה החוקרת לבצע פעולות חקירה ולאסוף ראיות ללא חשש לשיבוש הליכי החקירה. בדיון, יופיע בפני בית המשפט טוען משטרתי ויציג לשופט ראיות לכך שיש חשד סביר כי ביצעתם את העבירה המיוחסת לכם, כאשר החוק מגביל את הפגיעה בחירות החשוד וקובע כי על מנת להאריך מעצר החשד צריך להיות בנוגע לעבירה מסוג עוון או פשע בלבד (עבירות שהעונש הקבוע בצידן בחוק העונשין הוא מעל שלושה חודשים).
בנוסף, יציג הטוען המשטרתי לשופט את רשימת הפעולות שבכוונת היחידה החוקרת לבצע, מסמך שנקרא "דו"ח סודי", על מנת להשלים את החקירה ולצורך ביצועם מבקשת המשטרה את הארכת המעצר. בשלב זה ניתנת לסנגור האפשרות לחקור את הטוען המשטרתי בנוגע לחומר שנאסף בתיק, אליו עדיין לא נחשפה ההגנה, ובכך להצביע על מהותן של הפעולות שנותרו ועל האפשרות לבצע אותן כשאתה משוחרר ולא עצור.
בנוסף לכך, החוק קובע כי כדי להאריך מעצר של חשוד, בית המשפט צריך לקבוע קיומה של עילת מעצר, כלומר סיבה כי תישאר במעצר במהלך החקירה מבין העילות הבאות: שיבוש– משמעותו כי השופט סבור שאם תשוחרר ממעצר במהלך המשך חקירת החשדות כנגדך, יש סיכוי סביר לחשד כי תעשה פעולות לשם שיבוש החקירה, לשם התחמקות מההליך, או לשם העלמת ראיות או השפעה על עדים; מסוכנות– משמעותה כי נשקפת ממך מסוכנות, בין אם בשל מעשיך ובין אם בשל נתונים הקשורים בך (כך, למשל, עברך הפלילי), כלפי אדם מסוים או כלפי הציבור כולו או מסוכנות לביטחון המדינה; לשם נקיטת הליכי חקירה– במקרים בהם בית המשפט מתרשם כי פעולות החקירה שמבקשת היחידה החוקרת לבצע יכולות להתקיים רק אם תישאר עצור. בעילה זו נדרש בית המשפט לפרט מהם הנימוקים המיוחדים שהובילו אותו להחלטה כי מתקיימת עילת מעצר מסוג זה.
בשל הפגיעה בחירות, כאשר עדיין לא הוגש כתב אישום כנגדך, אורכו של מעצר הימים מוגבל, כך שהחוק קובע בסעיף 17(א) שניתן להאריך את מעצרכם עד לתקופה של 15 ימים ואף יותר במקרים בהם סבור השופט כי יש צורך וסך הכל מעצר הימים מוגבל לתקופה מצטברת של 15 ימים, אז ניתן לשוב לבית המשפט ולהאריך את המעצר בתקופות נוספות המוגבלות ל-15 ימים בכל הארכה. יחד עם זאת, במקרים חריגים בהם נדרשת הארכת המעצר לצורכי החקירה מעבר ל-30 ימים, על המשטרה לקבל אישור מהיועץ המשפטי לממשלה על מנת להגיש לבית המשפט בקשה להאריך את המעצר.
על כן, חשוב שתהיו מיוצגים על ידי עורך דין מקצועי ומנוסה כבר בדיון מעצר הימים הראשון, על מנת שישאל את הטוען המשטרתי את השאלות הנכונות, יציג את החולשה בקו החקירה של המשטרה כבר בראשיתה וישכנע את בית המשפט כי ניתן להמשיך ולקיים את החקירה לאחר שתשוחררו ממעצר.
החל משנת 2022 הותקנה הוראת שעה הקובעת כי דיון בעניינו של אסיר או עצור יכול להתקיים בדרך של היוועדות חזותית- כלומר העצור יושב בבית המעצר מול מצלמה ומסך וכן השופט, הטוען המשטרתי והסנגור נמצאים באולם בית המשפט ובו מסך ומצלמה, כך שהעצור משתתף באופן פעיל בדיון, אך ממקום מעצרו.- האם רלוונטי? להרחיב?
עוד קובע החוק בסעיף 17(ד) כי בסיומה של החקירה יש לשחרר אתכם ממעצר, אלא אם כן מוגשת לבית המשפט על ידי הטוען המשטרתי הצהרה של תובע לפי יוגש בתיק כתב אישום לצד בקשה להארכת המעצר עד לתום ההליכים המשפטיים. בפועל, בתיקים מסוג זה, התיק יועבר לאחת מרשויות התביעה- שיכולה להיות התביעה המשטרתית או הפרקליטות בהתאם לתיק- עוד בשלב החקירה על מנת שתובע יעיין בתיק ויבחן האם יש מקום לבקש עת המשך המעצר וכן מהן פעולות החקירה שיסייעו לקידום החקירה. אז, לאחר ביצוע כלל הפעולות ולמעשה עם תום החקירה, יעביר התובע הצהרה כי עתיד להגיש כתב אישום לצד בקשה להמשך המעצר והשופט רשאי להאריך את המעצר עד 5 ימים נוספים. בפרק הזמן הזה התובע יסיים את קריאת כלל חומרי החקירה וינסח את כתב האישום ובקשת המעצר. גם בדיון בו מוגשת הצהרת תובע, כמו בכל דיון שמהותו הארכה מעצר, על השופט לבחון את אפשרות שחרורכם לחלופת מעצר וההחלטה על המשך המעצר בשלב זה אינה "אוטומטית".
