הכנה לחקירה

חקירה במשטרה איננה רק נחלתם של עבריינים מובהקים אלא עלולה להיות מנת חלקו של אדם מן היישוב. לפי השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל, מדי שנה נפתחים במשטרה כ-300,000 תיקי חקירה (!) שכ-170,000 מתוכם הם "תיקים גלויים" (שיש בהם מתלונן או חשוד). כך גם מתבצעים בכל שנה כ-40,000 מעצרים שכ-25% מתוכם הם מעצרים עד תום ההליכים. 

הכנה לחקירה פלילית היא קריטית שכן החקירה היא השלב הראשון לפני קבלת החלטה לגבי התיק מבחינת הגשת כתב אישום, סגירת התיק או הצעה לסיום ההליך במסגרת הסדר מותנה. חשוב על כן לדעת כי גם לנחקרים בישראל יש זכויות שעמידה עליהן עשויה לשנות את מצבם לבלי היכר. 

דברי ימיו של המשפט הפלילי בארץ ובעולם עמוסים במקרים שבהם טעויות בחקירה הובילו להליכים פליליים קשים ואף למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. לעתים קרובות, לאור פערי הכוחות בין הנחקר והחוקרים, ובעיקר נוכח הסיטואציה המלחיצה והמורכבת, אפשר להניח שהתוצאה לא הייתה בלתי-נמנעת. 

עו"ד יניב זוסמן, אשר טרם פתיחת משרדו המתמחה במשפט פלילי כיהן במשך כעשור בתור תובע משטרתי, ובמסגרת זו היה אחראי על הגשת מאות כתבי אישום, מלווה את לקוחותיו במקצועיות רבה בהכנה לחקירה. משרדנו מסייע ללקוחותיו להימנע מטעויות קריטיות בחקירה המשטרתית ועוזר להם לעמוד על זכויותיהם לפי הדין. 

כלל ראשון בכל הכנה לחקירה – החקירה הראשונית היא החשובה ביותר

אחד הכללים הידועים לגבי הכנה לחקירה הוא שהחקירה הראשונית היא במקרים רבים בעלת המשקל הגדול ביותר. לא אחת, תוצאותיה של החקירה הזו יהיו אלה שיקבעו את עתיד התיק וכפועל יוצא מכך את עתיד הנחקר ובני משפחתו. במקרים רבים החקירה הראשונית תקבע, למשל, אם החשוד יוכל לחזור לביתו או יובל "אחר כבוד" לבית המעצר. 

שימו לב, חשודים אשר ישכילו להתנהל נכון בחקירתם הראשונית עשויים להגדיל משמעותית את הסיכוי שלהם "לסיים את ההליך באיבו" ובטרם מתחיל כדור השלג להתגלגל. מצד שני, נחקרים שמגיעים לא מוכנים לחקירה עלולים לסבך את עצמם גם אם קיים פער מהותי בין העבירות המיוחסות להם לבין המציאות. 

פערי כוחות ותרגילי חקירה

חקירה היא מעמד מאתגר שנובע מפערי כוחות מובהקים ומובנים בין הנחקר/החשוד לבין החוקרים המנוסים והמיומנים שמבקשים ממנו "רק לתת גרסה". שימו לב כי החוקרים אינם בהכרח "תמי לב" והם עושים תדיר שימוש בטכניקות שונות ובתרגילי חקירה. למשל, הצגה "מוגזמת" של מצבו של החשוד/הנחקר לרעה, "איום מרומז" לגבי העתיד שמצפה לו אם לא ישתף פעולה, מניפולציה בנסיבות או בעדויות צדדים אחרים בתיק וכדומה. 

הליך החקירה

רוב ההליכים הפליליים בישראל מתחילים עם הגשת תלונה על ידי המתלונן שהוא "נפגע העבירה". המשטרה יכולה להחליט אם היא ממשיכה עם חקירה לאחר התלונה או סבורה שאין מקום לפתוח בחקירה (למשל מחוסר עניין הציבור). 

אם המשטרה סבורה שיש מקום לחקור את התלונה, האדם יוזמן לחקירה באזהרה ומעתה והלאה הוא בחזקת "חשוד". בנוסף המשטרה תוכל להמשיך ולברר את התיק על ידי גביית עדויות נוספות מהמתלונן, חקירת מעורבים נוספים, השלמות חקירה מול החשוד וכו'. לעתים המשטרה אף תקיים עימות בין החשוד למתלונן או גורמים אחרים. 

החקירה הסתיימה, מה הלאה?

כאשר החקירה במשטרה מסתיימת, תיק החקירה עובר לתביעה המשטרתית או לפרקליטות. שם, לאור הנסיבות, מתקבלת אחת הההחלטות הבאות:

  • סגירת התיק ללא הגשת כתב אישום לפי אחת מהעילות הבאות – חוסר אשמה, חוסר עניין לציבור או העדר ראיות. 
  • הפניית התיק להליך של הסדר מותנה. 
  • החזרת התיק להמשך חקירה. 
  • הגשת כתב אישום. 

ככל שהוחלט על הגשת כתב אישום וככל שהעבירה המיוחסת לחשוד היא מסוג "פשע", ניתנת לחשוד "זכות שימוע" בטרם יוגש כתב האישום. 

החשיבות שבהתייעצות עם עורך דין פלילי

הכנה לחקירה פלילית היא אפוא צעד קריטי שאין להקל בו ראש. אחת הזכויות הבסיסיות ביותר במשטר הדמוקרטי בישראל היא הזכות להיוועץ עם עורך דין והמשטרה אף מאפשרת לחשודים/לנחקרים "חדר היוועצות" בתחנת המשטרה עצמה. שימו לב שגם במצבים נדירים שבהם המשטרה מסרבת/מעכבת את הזכות להיוועץ עם עורך דין, חשוב מאד שהנחקר יעמוד על כך. 

עורך הדין הפלילי יסייע ללקוח להבין את מצבו לאור הנסיבות והראיות שעומדות כנגדו. כך גם הוא יעזור בהכנה לחקירה בכדי להקטין עד כמה שניתן (ואף לבטל לחלוטין) את הסיכוי שהוא "ייפול בפח" או יפליל את עצמו. 

במקרים בהם הנחקר הוא אדם נורמטיבי מן היישוב, שזו החקירה הפלילית הראשונה בחייו, הדברים נאמרים ביתר שאת. אנשים נורמטיביים נמצאים "בקבוצת סיכון" משמעותית להפליל את עצמם וליפול לתרגילי חקירה. ההכנה לחקירה היא הכלי החשוב ביותר מבחינתם. 

כמה "טיפים" מהירים לגבי הכנה לחקירה

  • בדקו היטב מה מעמדכם – האם אתם נחקרים כעדים או כחשודים. 
  • בדקו שהוזהרתם שאינכם חייבים לומר דבר טרם היוועצות עם עורך דין. 
  • עמדו על זכותכם לקבל ייעוץ משפטי של עורך דין מטעמכם. 
  • שמרו על זכות השתיקה כל אימת שלא קיבלתם ייעוץ משפטי (במיוחד אם אתם סבורים, אפילו בטעות, שביצעתם עבירה). 
  • החלטתם לדבר? אל תאריכו במילים. אם יש לכם "טענת אליבי" (כלומר שהייתם במקום אחר בזמן שהעבירה בוצעה), הציגו אותה בהזדמנות הראשונה. שימו לב שאם האליבי שלכם הוא "אליבי חזק" (כלומר שיהיה קשה להפריכו), לעתים מומלץ להמתין עם מסירתו עד היוועצות עם עורך דין. 
  • הימנעו ממסירת מספר גרסאות – הקפידו למסור גרסה אחת בלבד ואל תנסו להציג כמה גרסאות שכן הדבר יכול להחליש את עדותכם. אם אין לכם גרסה ברורה, עדיף לשמור על זכות השתיקה. 
  • עקבו אחר פרוטוקול החקירה – עקבו כל הזמן אחר מה שנכתב בפרוטוקול החקירה. לפני שאתם חותמים על הפרוטוקול עליכם לוודא שהכתוב אכן נאמן לאמת. קראו את הטקסט לפחות פעמיים ואל תחמיצו אף מילה. בהליך משפטי, דין מילה כדין מאה. 
  • שימו לב שאתם מוקלטים ומצולמים – קחו בחשבון שכבר מהרגע הראשון שהגעתם למגע עם שוטר אתם מצולמים ומתועדים. דעו שגם דברים שתאמרו או תעשו מחוץ לחדרי החקירות יכולים לשמש כנגדכם. 
  • נסו לזהות "תרגילי חקירה" – כדאי מאד לנסות לזהות שמנסים להפעיל עליכם תרגילי חקירה. הדוגמה הקלאסית והמוכרת היא "שוטר טוב, שוטר רע" אבל יש כמובן תרגילים רבים נוספים שעלולים להפיל אתכם בפח. בין הידועים שבהם ניתן לציין גם "פגישה מקרית" עם עד או מתלונן במסדרון תחנת המשטרה, הבטחות לעונשים מופחתים בתמורה לגרסה, הטחת אמירות מקוממות שאמורות להוציא אתכם משווי משקל ועוד. 
  • האם לדרוש עימות עם המתלונן? אפשרי אבל רצוי שרק במצב שבו אתם משוכנעים שאתם חפים מפשע. 
  • החקירה ממשיכה בחדר המעצר – שימו לב שישנם מצבים רבים שבהם נחקרים מושמים במעצר בנוכחות מדובב מטעם המשטרה שמטרתו לחלץ מהם הודאות וגרסאות. מדובר בפרקטיקה נפוצה בעיקר בעבירות חמורות. 
גלילה למעלה

become part of our

דילוג לתוכן