סעיף 44 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) קובע כי שופט יכול לשחרר חשוד בטרם הגשת כתב אישום כנגדו או נאשם, לבקשתו, בערובה או ללא ערובה. כאשר מדובר על ערובה, הכוונה להפקדת כסף מזומן בקופת בית המשפט, התחייבות עצמית, שהיא הצהרה בפני בית המשפט או חתימה על הצהרה במזכירות בית המשפט, או התחייבות עצמית על ידי צד שלישי שאין לו מעורבות בהליך, כאשר בכל החלופות בית המשפט יוכל לחלט את הכסף שהופקד או הכסף לגביו ניתנה ההתחייבות, אם המשוחרר בערובה לא יעמוד בהתחייבותו, וזאת ללא קשר לענישה שיכול ותוטל עליו באם יתנהל הליך.
סעיף 48 לחוק קובע כי מטרת הערובה היא להבטיח התייצבות של המשוחרר בערובה לחקירה בכל עת שיידרש, לדיון בבית המשפט או לנשיאת עונש שייגזר עליו וכן שלא ישבש הליכי משפט ושיקיים את כל תנאי הערובה שפורטו בהחלטת בית המשפט. כאמור, החתימה על הערובה, בין אם בכתב ובין אם בהתחייבות בעל פה, מספיקה על מנת שבית המשפט יוכל לחלט את הכסף במקרה של הפרת ההתחייבויות, אף שלא בפניו של המשוחרר, אך במצב זה ניתן להגיש בקשה לבית המשפט ולטעון לעניין הנסיבות שהביאו לאותה הפרה וזאת על מנת לנסות להביא לביטולו של חילוט הכסף שהופקד.
פרט לערבויות כספיות, יכול בית המשפט להטיל על משוחרר בערובה תנאים נוספים שעליו לעמוד בהם והערובה הכספית תשמש גם להבטחת קיומם. במסגרת אותם תנאים, יכול בית המשפט להטיל איסור יציאה מן הארץ וחובת הפקדת דרכון, איסור כניסה לאזור או מקום בארץ שיקבע או איסור לקיים קשר או להיפגש עם אדם שיקבע (תנאי המכונה הרחקה), חובת מגורים או הימצאות באזור או מקום מסוים בארץ, איסור יציאה ממקום מגורים במשך כל היממה או חלק ממנה (תנאי המכונה מעצר בית).
החוק קובע כי סוג הערובה (למשל הפקדת כסף מזומן או התחייבות בלבד), הגובה שלה, התנאים הנוספים שנקבעו ותוקפם נתונים לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר, בין היתר, נלקחים בחשבון שיקולים כמו מהות העבירה בה נחשד המשוחרר בערובה והמידע שיש בידי התביעה הקושר את המשוחרר לביצוע העבירה, עברו הפלילי של המשוחרר, מצבו הכלכלי, יכולתו של המשוחרר להמציא את הערובה הנדרשת והיכולת של המשוחרר לעמוד בתנאי הערובה שנקבעו.
חשוב לשים לב כי אי עמידה בתנאי הערובה שנקבעו על ידי בית המשפט מהווה עילה למעצר, אז קובע החוק כי יש לקיים בעניינו של העצור דיון בבית המשפט בתוך 24 שעות. בדיון זה, מומלץ להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי מומחה שיוכל להציג טיעונים שישכנעו את השופט לשנות את תנאי הערובה כך שתוכל לעמוד בהם, ובעיקר להפחית את סכום ההפקדה במזומן, שבמרבית המקרים מהווה מכשול לשחרור ממעצר. כמו כן, אם התבקשת לחתום ערבות צד ג' עבור אדם אחר, עליך לשים לב כי בית המשפט יוכל לחלט את הכסף בנוגע אליו התחייבת באם אותו אדם לא יעמוד במוטל עליו ומומלץ לעשות זאת אך ורק כלפי אנשים שתוכל לסמוך עליהם ולוודא כי יעמדו בתנאים.
החוק מסמיך גם קצין משטרה ממונה לשחרר בערובה את מי שנעצר, כאשר במרבית המקרים לאחר חקירה, אם הוחלט לשחררך ולא לבקש את המשך מעצר על ידי שופט, תתבקש לחתום על כתב ערובה ובו פירוט של ערבויות כספיות וכן תנאים נוספים. חשוב לציין כי שחרור בערובה על ידי קצין משטרה כפוף להסכמת החשוד לתנאי הערובה ולגובה הערובה ולכן אם החשוד אינו מסכים לתנאים, על היחידה החוקרת לפנות לבית המשפט על מנת שזה יורה על שחרורו של החשוד בתנאים, שכן שחרור על ידי שופט אינו מותנה בהסכמת החשוד לתנאים. הבדל נוסף הוא שהתנאים שיקבעו בערובה בסמכותו של קצין המשטרה זהים לאלו שיכול להטיל שופט, אך פרק הזמן בו תחול ההגבלה שניתנה על ידי קצין משטרה הוא קצר יותר- כך, למשל, קצין יכול להורות על מעצר בית למשך 5 ימים בלבד, על איסור כניסה למקום למשך 15 ימים בלבד ועל איסור יצירת קשר עם מי שייקבע למשך 30 ימים בלבד. גם אם חתמת על כתב ערובה, ניתן לערור על גובה הערובה או סבירות תנאיה בפני שופט בית משפט שלום בתוך 14 ימים.
חשוב להבהיר כי משמעות הפרת תנאי מתנאיו של כתב ערובה זהה לזו של הפרת תנאי ערובה שנקבעו על ידי בית המשפט וייתכן שאם לא תקיים את כלל התנאים בכתב הערובה או בהחלטת בית המשפט, תזומן לחקירה נוספת בגין הפרת הוראה חוקית ואף יתבקש המשך מעצרך לאור ההפרה בטענה כי לא ניתן לתת בך אמון.
