קבלת דבר במרמה היא עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 אשר דינה עד שלוש שנות מאסר, ואף חמש שנים במידה שמדובר על קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. אחד האתגרים הגדולים בהתמודדות עמה טמון בכך שהמחוקק לא הרחיב מעבר להגדרה לאקונית יחסית של "המקבל דבר במרמה", והפסיקה יצקה בה פרשנות רבה ומסועפת לאורך השנים.
במשרד עורכי דין יניב זוסמן אנו מספקים מענה מקצועי ואיכותי של ייצוג משפטי הוליסטי לעבירות כלכליות וציבוריות. למשרדנו יש את כל הכלים הדרושים לעמוד לרשות לקוחותינו עם הקפדה על סטנדרטים בלתי מתפשרים של מיומנות, זמינות, יושרה ויצירתיות.
המשרד מייצג באופן קבוע לקוחות בכירים וביניהם רופאים, מנכ"לים, אישי ציבור בדרגים בכירים, עורכי דין, חברות, תאגידים ועוד. עו"ד זוסמן, מייסד המשרד, מעורב אישית ובאופן פרטני בכל תיק ותיק. ניסיונו העשיר מקפל בחובו עבר של כ-10 שנות שירות כתובע במשטרת ישראל ועל כן אנו נותנים מענה מקיף הנגזר מתוך היכרות ייחודית עם הדין הפלילי משני צדי המתרס.
המורכבות הייחודית של קבלת דבר במרמה
על מנת להבין טוב יותר את המורכבות של עבירת קבלת דבר במרמה יש להכיר את שני היסודות המרכזיים של העבירה –"דבר" ו-"מרמה".
לפי סעיף 414 לחוק, המושג "דבר" כולל בתוכו מיטלטלין, מקרקעין, טובות הנאה וזכויות. מיותר לציין שפסיקת בתי המשפט הרחיבה את המונחים לאין שיעור. לעתים קרובות אנשים מוצאים את עצמם מועמדים לדין (ואף מורשעים) בגין קבלת "דבר" שלא הניב באופן ישיר ובלעדי כל הנאה חומרית או רווח כלכלי.
בכל הנוגע ל"מרמה", מדובר כמובן בסל רחב עוד יותר של אפשרויות. על פי רוב עסקינן בטענת עובדה שהטוען אותה יודע שהיא לא אמת, בין אם היא נוגעת לעניין שקשור לעבר, להווה ולעתיד, ובין אם נעשתה בעל פה, בכתב ואפילו רק "בהתנהגות".
לאור המנעד הרחב של המאפיינים של עבירה זו, ולאור העובדה שקיים קו עדין ביותר בין "נוכלות" שאיננה פלילית ל"מרמה" שעלולה להוביל לכתב אישום, חשוב שהתמודדות עם עבירות מסוג זה תהיה בצמוד לקבלת ייעוץ משפטי.
במשרד עורכי דין יניב זוסמן אנו מקפידים בעניין זה על קלה כחמורה. משרדנו פועל ללא ליאות לנתח את נסיבות המקרה ולהצליב אותן מול החקיקה, וחשוב מכך ביחס לפסיקה העדכנית בערכאות השונות. הניסיון מלמד שאופן הניהול של התיק מרגעי הבירור והחקירה, וכמובן שבייצוג בערכאות, יכול להשפיע באופן דרמטי על התוצאה הסופית. מקרים עם נסיבות כמעט זהות יכולים להסתיים באופן שונה לחלוטין, רק כפועל יוצא מהייצוג והליווי של עורך הדין המייצג את החשוד/הנאשם.
חשוב להדגיש שבמקרים רבים עבירות של קבלת דבר במרמה אינן עומדות לבדן בכתב האישום ולעתים קרובות "מתלוות" אליהן עבירות פליליות נוספות. למשל, זיוף, סחיטה וכדומה. כך גם אדם יכול להיות חשוד/מואשם במספר עבירות של קבלת דבר במרמה באותו התיק ובגין מעשים שונים שבסיסם דומה אך שבוצעו מול אנשים שונים ו/או במועדים שונים.
הוכחת קבלת דבר במרמה
כאשר המדינה מבקשת להרשיע אדם בקבלת דבר במרמה עליה להוכיח גם את המרמה וגם את הרווח שהופק ממנה. כלומר, יש להוכיח קשר סיבתי בין קבלת הדבר לבין מצג השווא. היסוד הנפשי בעבירה טמון בהוכחה, לא פשוטה כלל, של מודעות לנסיבות ולתוצאה בעקבותיהן. מדובר באזור "שכיח" מבחינת עורכי הדין המייצגים נאשמים בעבירות אלה שניתן למצוא בו "סדקים" או "סתירות" שיגלמו את הספק הסביר הדרוש במשפט הפלילי.
מתי קבלת דבר במרמה היא בנסיבות מחמירות?
חוק העונשין מכיר כאמור בשני "מדרגים" לעבירת קבלת דבר במרמה, כאשר קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות היא קשה יותר וגזר הדין בגינה עלול להגיע עד חמש שנות מאסר מאחורי סורג ובריח. מדובר בעבירה המוגדרת כעבירה מסוג "פשע", בניגוד לקבלת דבר במרמה שלא בנסיבות מחמירות שהינה עבירה מסוג "עוון".
הנסיבות המחמירות יכולות להיות קשורות להיבטים שונים כגון: היקף גדול של מעשים, מספר רב של "קורבנות" שהופלו בפח, קורבן קטין, שילוב עבירות חמורות נוספות (כמו סחיטה באיומים או עבירות אלימות), ניצול מעמד מקצועי, ניצול יחסי תלות וכדומה.
כמשרד עורכי דין העוסק רבות בתחום זה, נאפיין היטב את התיק גם כאשר אפשר לכוון את נתיב הפעולה להפחתת עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לעבירה של קבלת דבר במרמה שלא בנסיבות אלה. זאת, כמובן לאחר שמיצינו את כל הכלים והמנגנונים העומדים לרשותנו בכדי להימנע כליל מהרשעה גם במדרג הנמוך.