זכויות נפגעי עבירה

בשנת 2001, נחקק חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001, אשר קובע את זכויותיהם של נפגעי העבירה בכל שלב בהליך הפלילי. מכוח החוק הותקנו תקנות זכויות נפגעי עבירה, תשס"ב-2002 וכן פורסמה הנחיית פרקליט המדינה 14.7, אשר מטרתה להתוות את מדיניות התביעה לגבי אופן ההתייחסות לנפגעי העבירה על מנת שיוכלו לממש את הזכויות אותן מעניק להם החוק.

החוק מבוסס למעשה על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר מעניק מעמד בכורה לזכויותיו של כל אדם באשר הוא (ממקור זה שואבים גם את זכויותיהם של חשודים ועצורים, למשל) והוא נחקק לאחר שפסיקת בתי המשפט קבעה שכמו זכויותיו של חשוד עליהן יש להקפיד, כך גם לנפגע העבירה יש זכויות שיש לעמוד עליהן. כך, למשל, בדנ״פ 3216/95 גנימאת נ׳ מדינת ישראל נקבע כי ״חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נושא עימו בשורה חוקתית חקוקה לכל פרט בחברה, אולם בשורה זו נועדה לכל החברה ולא רק לעבריינים בה..״.

ראשיתו של החוק עוסק במי הוא נפגע עבירה לפי חוק זה וההגדרה היא רחבה- "מי שנפגע במישרין מעבירה וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון". חשוב לציין כי החוק אינו מגביל את ההגדרה של אדם כנפגע עבירה אך ורק לתיקים בהם הוגש כתב אישום כנגד חשוד אלא מדובר בהגדרה רחבה הכוללת למעשה את כלל תיקי החקירה שנפתחים במשטרת ישראל, גם אם מדובר בתיק שנסגר, בהליך שהסתיים בהסדר טיעון ללא צורך בשמיעת עדים או בהליך שנוהל והסתיים בזיכוי.

החוק קובע סל של זכויות נרחבות יותר למי שהם נפגעי עבירות מין ואלימות או עבירות מין ואלימות חמורה, כאשר לקטגוריה זו נכנסים נפגעי עבירות אונס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, שוד, סחיטה בכוח או באיומים, תקיפה והתעללות בקטין או חסר ישע ועוד.

סעיף 8 לחוק קובע כי נפגע העבירה זכאי לקבל מידע על זכויות בהליך הפלילי וכן לאורך השלבים השונים של ההליך הפלילי.  לשם כך, הוקמה מערכת מנ"ע המספקת מידע עדכני אודות שלבי ההליך, אליה ניתן לגשת באמצעות שיחת טלפון. את פרטי הכניסה למערכת מקבל כל נפגע עבירה בעת הגשת התלונה, בטופס ייעודי הנקרא "בקשה לקבלת מידע לפי חוק זכויות נפגעי עבירה", בו ניתן לסמן האם המתלונן מעוניין בקבלת המידע וכן על גבי הטופס מופיעים פרטי הכניסה למערכת.  הנחיית פרקליט המדינה קובעת כי מעבר למערכת מנ"ע, על התביעה לקיים קשר ישיר עם נפגע העבירה מעבר לכך, והקשר צריך להתנהל באופן ראוי ומכבד, תוך התחשבות בצרכיו של הנפגע והגנה על פרטיותו. חשוב מכך, קובעת ההנחיה כי מתן הזכויות לנפגעי העבירהה צריך להיעשות בזמן סביר, ככל הניתן- כך, למשל, בתיק אלימות במשפחה בו התלוננה אשת החשוד כנגדו ומתנהל הליך מעצר, מצופה מהתביעה כי תעדכן את המתלוננת לאחר כל דיון וכמובן מיד לאחר קביעתם של תנאי שחרור, על מנת שהמתלוננת תוכל להיערך לכך.

החוק מעניק לנפגעי העבירה זכויות שונות, בהתאם לשלב בו מצוי ההליך הפלילי:

בעת קבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום או סגירת התיק– באם הוחלט לסגור את התיק, על היחידה החוקרת לשלוח הודעה על ההחלטה שלא להעמיד לדין, מבלי שתצוין עילת הסגירה (פרט לעבירות מין ואלימות לגביהן תצוין עילת הסגירה). על מנת לברר את עילת הסגירה ניתן לפנות לתחנת המשטרה בה הוגשה התלונה ולקבל את המידע- הדבר חשוב לשם בחינת הגשת ערר בנוגע לסגירת התיק, זכות הקבועה בסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי. במסגרת הגשת הערר, יכול נפגע העבירה לבקש מהיחידה החוקרת להעביר לידיו את חומר החקירה בתיק ואף את הנימוקים לסגירת התיק. בשלב זה, מומלץ לפנות לעורך דין פלילי מומחה, על מנת שיקרא את חומר החקירה ויבחן האם החלטת הסגירה היא סבירה או שניתן להגיש ערר בו יטען מדוע בהתאם לחומר הראיות יש להגיש כתב אישום בתיק.

הודעה על הגשת כתב אישום וזכות עיון בכתב האישום– נפגע העבירה יקבל עדכון בדבר הגשת כתב האישום על ידי מערכת מנ"ע וכן החוק קובע בסעיף 9 כי נפגע העבירה זכאי ככלל לעיין בכתב האישום שהוגש בלבד ולקבל העתק ממנו, ללא רשימת עדי התביעה, אך אינו זכאי לחומרים נוספים מתיק בית המשפט. יחד עם זאת, הנחיית פרקליט המדינה קובעת כי ניתן למסור העתק מהכרעת הדין וגזר הדין, פרט למקרים בהם יש איסור (כדוגמת הליך שהתנהל בדלתיים סגורות או בבית משפט לנוער). יש מקרים בהם לא תאפשר התביעה קבלת העתק מכתב האישום, למשל בשל סיכון לפגיעה בהליך הפלילי או משיקולים ראייתיים.

באופן דומה, בתיקים שנסגרו בעילה של הסדר מותנה, זכאי נפגע העבירה לקבל העתק מההסדר המותנה. בשונה מתיקים שנסגרו ביתר העילות בהם החוק מקנה זכות ערר, בתיקים שנסגרו בעילה של הסדר מותנה אין לנפגע העבירה זכות ערר.

הבעת עמדת נפגע העבירה בהליך הפלילי– החוק מעניק לנפגע העבירה זכות להביע את דעתו במספר צמתים בהליך הפלילי, כך למשל במקרים בהם התביעה שוקלת לחזור מכתב האישום (שלא בשל התפתחות חדשה שהתרחשה בהליך הפלילי), בעת קיומו של הליך גישור פלילי ובעת החלטה לעכב את ההליכים בתיק. חשוב לציין כי ביחס להסדרי טיעון, החוק לא מחייב את התביעה לקבל את עמדת נפגע העבירה בכלל התיקים, אלא רק בתיקים המסווגים כתיקים מין או אלימות חמורה, אך התביעה במרבית המקרים, פונה לנפגע העבירה על מנת שיביע דעתו בטרם חתימה על הסדר טיעון.

לאחר שהורשע נאשם, בשלב טיעוני הצדדים לעונש, ישנן מספר דרכים בהן יכול להישמע קולו של נפגע העבירה:

הצהרת נפגע עבירה- סעיף 18 לחוק קובע כי נפגע העבירה יכול להגיש לתביעה הצהרה שתוגש לבית המשפט, בה יכול לפרט נפגע העבירה בדבר הנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו לו כתוצאה מהעבירה שביצע הנאשם כלפיו. חשוב לדעת כי אם יבחר נפגע העבירה להגיש הצהרה שכזו, להגנה ישנה זכות לזמן את נפגע העבירה לדיון על מנת לחקור אותו בנוגע לאמור בהצהרתו.

תסקיר נפגע עבירה– אם הורשע הנאשם בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק, מעניק חוק סדר הדין הפלילי זכות להגשה של תסקיר בעניינו של נפגע העבירה, אשר ייכתב על ידי עובדת סוציאלית מטעם שירות המבחן. לשם כתיבת התסקיר, תיפגש קצינת המבחן עם נפגע העבירה ולאחר מכן יוגש לבית המשפט תסקיר שיכלול מידע על מצבו של נפגע העבירה ועל הנזק שנגרם לו כתוצאה ממנה. בשונה מהצהרת נפגע עבירה, במקרה שהוגש תסקיר לא יכולה ההגנה לדרוש כי נפגע העבירה יתייצב וייחקר בעניינו, אלא מי שתגיע לדיון היא עורכת התסקיר בלבד, קצינת המבחן.

עדות נפגע העבירה לעניין העונש– הפסיקה קבעה כי מדובר בזכות מקבילה להגשת הצהרת נפגע עבירה או תסקיר אודותיו, כך שאלו אינם מבטלים את הזכות של נפגע העבירה להגיע ולהעיד בפני בית המשפט בדבר העבירה שנעברה כלפיו, הנזקים שנגרמו לו והשפעתם על אורח חייו, כך למשל בע"פ 9150/08.

חשוב לציין כי ההליך הפלילי מתנהל בין המדינה לבין נאשם, כך שהתביעה אינה מייצגת באופן בלעדי את נפגע העבירה, התובע אינו בא כוחו של נפגע העבירה, אלא מדובר באחד מבין מגוון אינטרסים שעומדים לנגד עיני התביעה. לאור זאת, אם הינך נפגע עבירה ואתה רוצה שהזכויות שלך ישמרו וקולך ישמע בצורה המיטבית, מומלץ כי תיוצג על ידי עורך דין פלילי מומחה.

עו"ד יניב זוסמן מציע ליווי מקיף לנפגעי עבירה, כאשר הוא משתמש בידע שצבר במסגרת עשר שנותיו כתובע משטרתי ובקשרים שיצר לאורך כל שנות עבודתו, על מנת להביא למיצוי זכויותייך ואף מציע ליווי לאחר סיומו של ההליך הפלילי, אל מול עורך דין שיטפל בהליך אזרחי, כך שנפגע עבירה, יקבל מעטפת מלאה, הן בפן הפלילי, הן האזרחי באופן מלא.